לאחר התלבטויות רבות החלטתי לשתף אתכם בהרגשה של אבא החוגג לילד הראשון שלו יום הולדת שלוש...
כוכב לכת ושמו נבו
לפני 3 שנים היינו בחדר הלידה , אימא אני ואתה. בחוץ המתינו שעות ארוכות הסבתות והסבים שלך. היינו מאוד ערוכים לקראתך אימא ואני, עברנו קורס הכנה ללידה (שבו אבא היה מצטיין הקורס) הכנו את הכל לכבודך ואף מעבר רק כדי שלא יחסר לך כלום.
בחדר הלידה היינו עדיין עם אותם סימני שאלה שליוו אותנו בכל ההריון, איך תיראה ומה תקבל מכל אחד?, מה יהיה קולך? איך ירגיש המגע של עורך העדין? ועוד שאלות נחמדות שכאלה. עכשיו הגענו לרגע הזה לרגע שבו נקבל את התשובות שלנו.
ואז זה קרה… השניה הזאת הרגע הזה שבו הזמן עצר מלכת, כול המילים בכל השפות לא יכולות לתאר את הרגע הזה. זהו רגע קוסמי שבו החלפתי בשניה אחת את העולם שלי בעולם חדש ממש כמו כוכב לכת שהתגלה רק בשניה הזאת.
יצאת לאוויר העולם החדש שלנו, למקום אחר לגמרי, הוא רק ניראה אותו הדבר אבל שונה לחלוטין מהעולם הישן. בעולם החדש כסף, זהב בתים ומכוניות לא שווים את אחת משערותיך הארוכות שעל ראשך, עולם שבו אין מקום לשאלות המיותרות ולא מעניינות שנשאלו בעולם הישן. עולם שבו השיר "לאבא שלי יש סולם" זוכה כבר שנה שלישית ברציפות במצעד הפזמונים.
נבו, ילד שלי, במלוא שלוש שנים אני מאחל לך פשוט להיות "ילד בן 3" תשחק בשלוליות, תלכלך את הבגדים עם האוכל, תשחק בצעצועים שלך איך שבא לך, תשבור תהרוס ותקלקל אולי כבר עכשיו אימא והסבתות כועסות עלי אבל זאת האמת! אני מאמין שרק כך תדע איך לתקן, לבנות, ליצור ולחדש, רק כך תדע למצוא את הדרך שלך בעולם.
נבו שלי, יום הולדת שמח
אבא